האייפד: רשמים ראשונים

טרם השקתו של האייפד זכו מספר עיתונאים ברחבי ארה"ב לגעת במכשיר הפלא לפני כולם. סקירות שביצעו לוו תוך מספר ימים בעשרות רבות של סקירות נוספות שהגיעו מעט לאחר ההשקה. מאחר וסקירות אודות האייפד לא קשה למצוא כעת ברשת החלטתי שלא לבצע סקירה אופיינית לאייפד. במשך יומיים רשמתי לעצמי את הנקודות הכי חשובות ואת התחושה הכללית המועברת מהמכשיר. את התוכן הזה אנסה להעביר כאן בקצרה

כשהוצג מכשיר האייפד לראשונה על ידי ג'ובס בכנס שקיימה אפל בינואר האחרון התקשתי להתלהב. שנים של מעקב אחרי קהילת המק ואפל יצרו בתוכי ציפייה גדולה מידי עבור הטאבלט שסוף סוף הוכרז. הציפיה הגדולה התנפצה למראה המכשיר החדש שלא הוביל לשום חידוש מהותי לטעמי.

יום למחרת בעיון מהיר במספר אתרי חדשות המיוחסים לאפל, הבנתי כי אינני היחיד האוחז בתחושת הפספוס. הרשת היתה מלאה במאמרים צינים, דברי ביקורת ובעיקר גיחוך אל מול המכשיר החדש.

ברם, עודני חושב כי למרות ההמתנה הארוכה שיחררה אפל את האייפד מוקדם מידי. היה מקום להוסיף בו דברים חיונים החסרים בו ללא סיבה של ממש.

רושם ראשוני

התחושה המועברת כשאוחזים באייפד לראשונה היא שהוא לא דומה ולא מזכיר דבר מהתמונות, הסרטונים וההדגמות הקשורים למכשיר. הוא נראה שונה, דק, קטן יותר ומרשים פי כמה. הדלקתו הראשונית מעלה את רף ההתלהבות ממסך חד במיוחד ומאינטרקציה מוכרת אך שונה.

האייפון מחוויר

האנלוגיה לאייפון נעדרה מהתחושות הראשונות שליוו אותי עם המכשיר החדש. מדובר אמנם במסך מגע ובממשק דומה, אך כאן בערך מסתיים הדימיון. השימוש באייפון לאחר מספר דקות בודדות עם האייפד הופך לאפרורי ומשעמם. תחושת השליטה במסך גדול עם מהירות תגובה מצויינת מצליחים להוביל לתהייה על השימוש במסך הקטן כל כך של האייפון.

על אף שמדובר במסך מגע גדול וזולל אנרגיה, סוללת האייפד מצליחה להפיק שעות עבודה רבות ללא כל בעיה. שוב חסרונו של האייפון מצליח לבלוט לצד אחיו הגדול. סנכרון עם מחשב מקבוק פרו הצליח אפילו להתמודד עם המתח החשמלי הנדרש דרך חיבור ה-USB אלא שאף על פי כן מומלץ להטעין את המכשיר דרך מקור כוח ישיר שכן הטענתו ארוכה במיוחד באמצעות החיבור למחשב.

פונקציונאליות אבודה ללא קישוריות

בנסיעה ברכבת איבד המכשיר המתוחכם את כל ההדר. נסו לרגע להעביר את האייפון שלכם למצב טיסה. כשאין חיבור לרשת האייפד הופך מיותר. כן, ישנן אפליקציות, משחקים וסרטים שניתן להפעיל על אף החוסר בקישוריות, אלא שאחיזתו של המכשיר לאורך זמן מזכירה שהוא שוקל 680 גרם ובסרטים אני מעדיף לצפות מבלי לשתף קרון נוסעים שלם.

בניגוד לאייפון שבמצב טיסה הופך עורו לאייפוד מושלם, האייפד מסורבל מידי עבור הקשבה למוזיקה. הוא גדול ומגושם לשם מטרה זו.

כאן נולדות שתי מסקנות עיקריות: חכו לדגם ה3G ואל תמהרו לרכוש את הדגם הנוכחי. אם לשפוט על פי דיווחים ששטפו את הרשת במהלך היום נראה כי חברות הסלולר הישראליות מיהרו כבר לרכוש כרטיסי MicroSim עבור המכשיר החדש. אלו שאינם מוכנים לחכות זמן רב יכולים אף להמיר את כרטיס הסים שברשותם ל-MicroSim בפשטות על ידי הדרכה קצרה שניתן למצוא ברשת.

המסקנה השניה קשורה לנפח המכשיר. מאחר והאייפד איננו נגן מוזיקה אידיאלי, אלו המתכוונים להשתמש בו לפעולות רשת שונות ימהרו להסיק כי אין כל צורך להשקיע סכום כסף נכבד בדגמים בעלי קיבולת גדולה במיוחד.

אז מה עושים איתו בעצם?

שאלה מצויינת ובשלב זה עדיין לא הצלחתי לגבש החלטה. הקלדה וכתיבת מיילים עדיין נוחה פי כמה על גבי מחשב נייד או נייח, האזנה למוזיקה, שימוש באפליקציות בסיסיות ותקשורת נוחים יותר באמצעות האייפון. המכשיר מלהיב אך בסופו של יום מהווה פתרון רק כשממש אפשר לוותר על האופציות האחרות.

ולסיכום,

כדאי ומומלץ להמתין לדגם הבא של המכשיר התומך בקישוריות סלולרית. האייפד אידיאלי לצריכת נתונים בזמן ניידות אך במתכונתו הנוכחית משמש צעצוע נחמד לסלון הביתי. את גדולתו מצאתי דווקא בחסרון האישי עבורי. האייפד אידאלי הרבה פחות לצרכני רשת כבדים. מי שיגלו בו מהפכה של ממש הם באופן מעט פרדוקסלי דווקא טכנופובים. אלו שאינם יודעים להזיז עכבר או להשתמש במקלדת יגלו דרך חדשה ומדהימה לצרוך את האינטרנט לראשונה. בעבור כך, המכשיר בהחלט מוביל מהפכה.